רש"ש על בבא קמא ז׳

1 תד"ה ור"ע אך קשה וליפרוך שכן יפה כחו בנזקי בור. ולעד"נ כיון דגם פהמ"ק שנפדו שהן ממון הדיוט עי' לשון רש"י לקמן י ד"ה שור פהמ"ק פטור בי' א"כ ע"כ אין הטעם דהקילה התורה בתשלומי הקדש וגם איכא למילף ק"ו להקדש משור פהמ"ק שנגחו שור שמשלם ממיטב:

2 רש"י ד"ה מדעתו בסופו. אינו משלם אלא מיטב. כ"נ דצ"ל:

3 רש"י ד"ה או בשל עולם שהרי לכ"ע היא עידית. לכאורה אף אם היתה גרועה מעידית דעלמא מ"מ כיון דאין דינו אלא בעידית דעלמא אינו מחוייב לתת לו מעידית שלו היפה מעידית דעלמא אלא מזיבורית שלו כדמוכח מהא דאמר לעיל לרי"ש אהני קרא כגון כו' משמע דאי לאו קרא הוה אמינא דלא יהיב ליה אלא מהזיבורית ועיין מש"כ לקמן בס"ד:

4 רש"י ד"ה דאמר בדניזק שיימינן וכיון דשויא הך זיבורית כעידית דניזק כו'. עי' מש"כ לקמן בסמוך בכונות דבריו: